המחבר לאורך כל חייו — תחילה בברית המועצות, לאחר מכן במולדובה העצמאית, ואחר כך בישראל — חווה בצורות שונות ביטויים של אנטישמיות. וכיום, בשנת 2025, האנטישמיות עולה שוב בחלקים מסוימים של עולמנו! שוב היהודים "מפריעים לחיות" לאזרחים שונים ברחבי העולם. ברור כי האנטישמיות היא מחלה חשוכת מרפא של בני אדם רבים. האנטישמיות היא, כנראה, הצל השחור הנצחי של היהודים — וכפי שמרמז גם כותרת המשנה של ספר זה — היא סימן השטן. וכפי שכותב המחבר באחד משיריו: האנטישמים ישרפו בגיהינום. כל שירי הספר הם ביטוי נלהב ולוהט של דחייתו של המחבר את האיבה כלפי היהודים — איבה בדמות אנטישמיות, המגיעה בשיאה הקיצוני לטרור כנגד היהודים ומדינת ישראל.
ואף על פי כן, המחבר מאמין שיום יבוא ותופעת האנטישמיות המכוערת והרעילה תיעלם מפני האדמה. ובצניעות הוא מקווה שגם פריצת הדרך השירית שלו תתרום ולו במשהו קטן להגשמת תקווה זו...